Eileen (El Le) wrote,
Eileen
El Le

תגובה למרב מיכאלי: קסטנר הרוויח ביושר את הביקורות נגדו


אסתר שניאורסון גרי
17/02/2021
בראיון ב׳מעריב׳ הוצג קסטנר כ”מארגן פעולת ההצלה” אשר סבל מ“מסע הסתה נגדו”, וצוין כי ”גורמים בימין ממשיכים להפיץ את הדברים”. את שכתוב ההיסטוריה הזה צריך וחשוב להפריך

התרגלנו לראיונות שאינם מגלים טפח ומכסים טפחיים, בייחוד אם חפצים ביקרה של השושבינה הראשית. אנחנו זוכים כמעט מידי יום לראיונות ממין זה, אך אתמקד בזה של מרב מיכאלי שפורסם השבוע ב׳מעריב׳.

כנראה שהמראיינת לא ממש ״הכירה״ את הסיפור על הסב המפורסם של מיכאלי, מאחר שבחרה להגדיר אות בתורו “מארגן פעולת ההצלה של רכבת קסטנר”. זה נכון, אבל לאדם כמו ישראל קסטנר יש הרבה הגדרות. אפשר גם היה לקרוא עליו את מה שאמר בזמנו השופט בנימין הלוי “קסטנר מכר את נשמתו לשטן”. הכתבת מעניקה לנכדה את זכות ההגנה, למרות שתשובתה לשאלה הייתה נהירה וברורה: “המסע נגד קסטנר היה פוליטי, גורמים בימין ממשיכים להפיץ את הדברים ולפמפם את זה נגדי”.

מדובר בדוגמא מובהקת לשכתוב ההיסטוריה, אך גם לזה צריך להתרגל. ה״עוסקים במלאכה״, הם בעלי כוח רב באקדמיה ובמוסרות השלטון המאפשר להם להסוות אמת שאיננה לרוחם. אי לכך מתקיימת בבתי הספר מזה דורות בורות מכוונת סביב עניינים ומאורעות שונים מההיסטוריה.

החברים מספרים
על ישראל קסטנר, סבה של מרב מיכאלי, נצטט את מה שאמרו אלה שהכירוהו: אדולף אייכמן בראיון לעיתונאי הולנדי בשם וילם סאסן, נאצי לשעבר שנמלט גם הוא לארגנטינה – “הוא עשה עבודה מצוינת. הוא נתן לי את כל היהודים בלי שנורתה ירייה אחת. יכול היה להיות קצין גסטפו אידיאלי, הוא קר כקרח, והסכים לסייע בשידול יהודים שלא יגלו התנגדות לגירושם ואפילו לקיים את הסדר במחנות האיסוף בתנאי שאעצום עיניים ואאפשר לכמה מאות ואולי אלפי יהודים להגר לארץ ישראל. זו הייתה עסקה טובה, סמכנו אחד על השני”.

אלי ריכנטל, שחקר וכתב דוקטורט בנושא, קבע כי ”קסטנר היה מודיע של הנאצים”. עורך הדין שמואל תמיר הסביר כי “קסטנר שיתף פעולה עם הנאצים והסתיר ידיעות על סכנת ההשמדה כדי להציל את רכבת המיוחסים שהיו בני משפחתו. וכן הכשיל את שליחות יואל ברנד, הפקיר את הצנחנים, חנה סנש, פלגי, גולדשטיין, כרת ברית עם הנאצי המתועב קורט בכר”.

מחבר הספר ׳כחש׳, בן הכט, אמר “שים אל לב וזה תזכור, איך היה אח בוגדני ורב כחש”. בספר מפורט באריכות אודות פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק פלילי 124.53: “קסטנר הודיע על הצנחנים לראש הגסטפו… כל מפעלו היה הצלת חלק ממשפחתו ומיוחסי עיר הבירה ועשיריה, וכן חבריו. חסות הגסטפו חייבה את קסטנר להיות נאמן להם, פרשת הצנחנים מוכיחה כי קסטנר לא אכזב את תקוות הגסטפו בנדון”.

השופט במשפט קסטנר, בנימין הלוי קבע כי “קסטנר לא עשה דבר למען חנה סנש, על אף אפשרויות העזרה הנוחות שהיו קיימות. לא ביקר אותה בבית הכלא, לא דאג למינוי עורך דין, סירב לראות את אמה קתרינה סנש שהשתדלה לשווא להשיג ראיון אצלו, לא השיב על פניות חנה אליו, לא פנה אל המחלקה לשבויי מלחמה של צירות שוויץ… הוא לא רצה בהצלתה כי ידע שלא הייתה נלכדת בתחבולותיו של קסטנר לשיתוף פעולה עם הנאצים”. וזה עוד בלי שנגענו בעשרות עדויות של ניצולי שואה.

קסטנר: העובדות
מי היה ישראל קסטנר? ובכן, הוא היה ד״ר למשפטים ועיתונאי עסקן של הציונות האדומה בהונגריה ורומניה. נולד בקלוז׳, אז הונגריה והיום רומניה. קסטנר חפַץ בהצלת רכבת מקורבים ובתמורה סימא את עיני יתר היהודים. הכתבת הנכבדה כותבת בראיון על הצלת 1,680 המיוחסים, אך האם נכון היה להציל אותם ולהיות קברן של 700 אלף יהודים?

מה היה תפקידו של קסטנר? עשרות גיטאות היו בהונגריה, אחד מהם בקלוז׳, אליהם הובלו ורוכזו היהודים בעורמה בהבטחה כי הם נוסעים לעבוד בתעשייה, יחד עם בני משפחותיהם. המשלוח הראשון יצא לדרך, ואז החלו להגיע מכתבים וגלויות אל אלה שעדיין נותרו מאחור. המכתבים תיארו מקום טוב, תנאים משביעי רצון וחיים טובים, אלא שדבר לא היה מכול זה. בפועל נשלחו היהודים ברכבות לאושוויץ, שם נשרפו.

קסטנר היה מגיע לגטו קלוז׳, גטו אחד מיני רבים, מרגיע את השוהים בו ולא מספר להם שהדרך אל המוות מתחילה באותו מקום, הכול כדי למנוע אי-סדר והתקוממויות. גבול רומניה היה במרחק של 5 ק״מ בלבד מהגטו. עשרים שומרים היו שם, 19 אנשי משמר הונגרים ואיש אס אס אחד. מולם היו אלפי צעירים וצעירות חזקים ובריאים, שיכלו להסתער על השומרים ולברוח אל החופש, אך הם לא העלו בדעתם שעומדים לנסוע ברכבות לאושוויץ ולכן ״התנהגו יפה״.

קציני האס אס בכר, קרומיי ואייכמן ידעו שלביצוע הפתרון הסופי יש צורך בסם מרגיע – ביהודים חשובים ובעלי קשרים, יהודים ברי סמכא, בעלי לשון חלקלקה, שמילתם תאפשר לכפות את מיליון הגברים, הנשים והילדים ככפות חיה לטבח ולארזם למשלוח לאושוויץ. המענה היה רודולף קסטנר.

מלבד הרָכבת, קסטנר זכה מהם בהטבות נוספות. הוא לא גר בבית יהודי והוא לא נשא כוכב צהוב, גם לא אשתו. הגרמנים ידעו מדוע כדאי להעניק לו את מה שלא זכה לו אפילו ראש היודנראט.

דוד רוזנר, אחד מהניצולים, סיפר: “לא ידענו. יכולנו לעבור את הגבול. אמא שלי הייתה בטורדה רומניה והגיעה לירושלים. אני ניצלתי בנס. אילו ידענו היינו קמים על השומרים, מה היה לנו להפסיד, ממילא הועידו אותנו למשרפות. אבל פי השררה דיבר. רק לא התנגדות, אל תטו אוזן לחמומי מוח. ויד השררה גוברת”.

כיצד הכול התחיל
איך החלה פרשת קסטנר? יהודי בן 72 בשם מלכיאל גרינוולד, ניצול שואה מהונגריה שהיה בן הציונות הדתית, פרסם בביטאון כלשהו כתב האשמה חד משמעי וברור נגד קסטנר, בו הוא מאשים אותו כי הכשיר את הקרקע לרצח יהודי הונגריה וכי השתתף בגזל רכושם על-ידי ידידו הנאצי ופושע המלחמה הבכיר – קורט בכר.

היועץ המשפטי דאז חיים כהן עמד על כך שקסטנר, כעובד ציבור, יתגונן על-ידי הגשת תביעת דיבה. עורך הדין שמואל תמיר קיבל את הייצוג של גרינוולד וכאשר נפתח המשפט בינואר 1954 הצליח תמיר להפוך את הקערה על פיה ובתיק 124.53 גולל כתב האשמה חריף נגד ראשי היישוב, הסוכנות ומפא״י, בטענה שחיפו על קסטנר בתקופת השואה והשתיקו את הידיעות על השמדת היהודים. כך, הפך המשפט לכתב אישום חמור נגד קסטנר שהושב עתה על ספסל הנאשמים. יצוין כי מדובר באותם ימים אפלים של שלטון מפא״י, שהגיעה לשיא עוצמתה באמצעות השתלטות על מנגנון המדינה אותו הקימו אנשי שלומה.

באופן מזהיר הוכיח תמיר במהלך המשפט כי את קסטנר אי אפשר להציג כמציל 1,680 יהודים אלא כסייען להירצחם של יהודי הונגריה בסייעו לנאצים, כי קסטנר הפך עולמות כדי לסייע לבעלי בריתו להימלט מאימת הדין ואף את החידלון של הציונות האדומה לאורך כל השואה בהצלה של יהודים.

הציבור היהודי היה מזועזע. עד שלהי שנת 1942 התש״ג ההסתדרות הציונית עוד הכחישה את השואה והאשימה את הביטאונים הרוויזיוניסטים שלטענתה גורמים לדמורליזציה. רק בכסלו התש״ג הואילה סוף-סוף ההסתדרות לפרסם שעם ישראל הולך ומושמד. פרופ׳ בנימין אקצין, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, אף העיד במסגרת התיק כי “הסוכנות היהודית והג׳וינט נמנעו מלפרסם את דבר השמדת היהודים”.

כמו כן, בשנת 1945 הגיעה משלחת יהודים ניצולים מפולין לכנס של הקונגרס היהודי בבאזל אשר האשימה את המנהיגים שלא עוררו את עמי העולם לכך שהיהודים הולכים ונשמדים. מנהיגי הקונגרס האזינו בשוויון נפש לקובלנותיהם.

ככול שהמשפט הלך והתקדם, לפרקליטות (הים אותו ים והפרקליטות אותה פרקליטות) התברר שיש להטות את המשפט ולכן הוחלף פרקליטו של קסטנר בחיים כהן שהיה היועץ המשפטי לממשלה והפך לסנגור. השופט בנימין הלוי, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, הטיל באולם פצצה כשקרא את פסק הדין ומצא את קסטנר אשם בשיתוף פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי הונגריה.

היועץ המשפטי לשעבר מיהר להגיש ערעור ובעוד שמיעת הערעור נמשכת, התנקשו ב-4 במרץ 1957 שלושה צעירים בחיי ישראל קסטנר וירו בו למוות.

כעבור שנה הפך בית המשפט העליון את פסק הדין של השופט בנימין הלוי וטיהר את שמו של קסטנר מאשמת שיתוף פעולה עם הנאצים. בית המשפט יכול היה לעשות זאת, אבל לא לטהר את קסטנר בעיני הציבור מהעננה שנותרה תלויה מעל דמותו, כבר שישים ושבע שנים. שמואל תמיר נשא את דברים אלה:

כיצד התדרדר צעיר חבר תנועה והפך לאיש אמונם של ראשי הנאצים באירופה. ונגד מי יצאו? נגד קאפו׳ס קטנים, אנשים שכל תחום פעולתם היה מצומצם. וכל המדינה נגדם. האמנם טווים חוקי הצדק שרק הדגים הקטנים יילכדו ברשת?… קסטנר הלך בדרכם של חברי מפא״י ששיתפו פעולה עם הבריטים על חשבון הצלת יהודי אירופה, ושיתף פעולה עם הנאצים על חשבון הצלת יהודי הונגריה. כאן נכנעו המנהיגים לשלטונות הבריטים שהמיטו אסונות בפרשת ההצלה. אחזה בהם צרות מוחין ואי-נכונות לוותר על השלטון ובגלל כל אלה באה הפקרתה של יהדות אירופה בשעה היותר קשה שבאה עליה”.

בגן ציבורי במרומי הכרמל מונצח ישראל קסטנר, ולפני כשלוש שנים ציינה הכנסת את זכרו.
אז מה היה לנו כאן? דון קישוט בדמות מלכיאל גרינוולד, עורך הדין המבריק שמואל תמיר בעל הקול הצלול שביקש להתחקות אחר האמת, שופט חכם כבנימין הלוי שביצע את מלאכתו נאמנה, וכמו נטבע בו תיאור השופט בספר ויקרא פרק י״ט: “לא תהדר פני גדול, בצדק תשפוט”, ועשרות אודים מוצלים מאש שביקשו כי אמת מארץ תצמח. ומאידך, רשע של שתיקה, צביעות וכחש, ומנהיגים שההמונים האמינו בהם בעיניים עצומות.

וכך כותב בן הכט בסיום ספרו ׳כחש׳: “בגידה באדם הנה עניין יומיומי בכל אומות העולם. רשע השתיקה כלפי הבוגדים ירד על העולם”.

ד״ר אסתר שניאורסון גרי היא סופרת, משוררת, פובליציסטית ומרצה להיסטוריה.
קרדיט - אתר מידה
Subscribe

  • Post a new comment

    Error

    Anonymous comments are disabled in this journal

    default userpic

    Your reply will be screened

    Your IP address will be recorded 

  • 0 comments